מרחבים רב גיליים
בשנים האחרונות פיתחנו בבית הספר תפיסת הוראה שמשלבת הוראה הן בכיתות האם והן במרחב משותף דו-גילי, המאפשר צורת הקנייה אחרת, המותאמת אישית ומאפשרת בחירה לילדים. לצד ההקניה המתרחשת בכיתות בקבוצות קטנות, מתנהל מחוץ לכיתה, מרחב למידה משותף הכולל 4 חצאי כיתות דו-גיליות.
מטרת המרחב: יצירת מרחב למידה שישלב תהליכים לימודיים שבהם אנו זקוקים לחשיבה "מחוץ לקופסה", ושיענה על כמה עקרונות יסוד:
למידה בקבוצות קטנות עם המחנכות ועם מורים מקצועיים
גיוון צורות הלמידה
התפתחות הלמידה העצמאית של התלמידים
מפגש רב גילי
השיטה: בניית מרחב פיזי המשלב את התהליכים הנעשים בתוך הכיתה עם תהליכי הלמידה הנערכים במרחב, תוך כדי פיתוח אמיתי ויסודי של שני עקרונות מנחים:
א. הלמידה היחידנית ופיתוח הסקרנות ללמידה אצל התלמיד.
ב. פיתוח תהליך הבחירה אצל התלמיד.
תכנית העבודה: על מנת לתת מענה לכל כך הרבה מטרות, עלינו לבנות תכנית עבודה הבנוייה מספירלה הפוכה. כלומר, עלינו לראות תחילה את המעטפת ולבחון, במיוחד אצל הצוות, עד כמה יש תחושה שהמעטפת יכולה להכיל את מורכבות הפרויקט ועדיין להעביר לתלמידים, ולא פחות מכך למורים, במיוחד למחנכים, כי יש כאן מסגרת תומכת המאפשרת מצב של 'win-win situation" מבחינת הלמידה.
לאחר שהבטחנו את המעטפת, אנו נכנסים לתוך ליבת התכנית.
תפקיד התכנית הוא בשלושה מישורים מקבילים:
א. אפשרות ללמידה, עד כמה שניתן, לפי יכולתו ותחומי העניין של התלמיד.
ב. פיתוח תחומי עניין חדשים.
ג. הפיכת האחריות ללמידה לפלטפורמה משותפת של המורה והתלמיד.
התכנית שואפת לענות על כמה נקודות מרכזיות:
מתן תשובות למקצועות "בעייתיים" כמו אנגלית ומתמטיקה - בניית תתי-מרחבים נושאיים כגון אנגלית, מתמטיקה, אמנות, מדעים וכד'.
שיטות עבודה מגוונות בתתי המרחבים - הלמידה בתתי-מרחב נושאיים תאפשר מגוון רחב יותר של נושאים דרך מרכזי למידה, מחשב, משחקים ועוד, וכך ניתן יהיה להגיע לילדים על כל קשת היכולות ותחומי העניין.
העבודה אל מול חצאי כיתות - היתרון – העלאת איכות הלמידה בכיתה.
העברת אחריות על הלמידה אל הילדים - כאשר מאפשרים לילד לקחת אחריות על למידתו תוך כדי משא ומתן אמיתי, הטומן בחובו "חוזה אישי" בין המחנך לבין הילד, הילד לומד בשלבים לקחת אחריות על תהליך הלמידה.
תכנית מעקב אחרי כל תלמיד ותלמיד - על מנת להצליח בפרויקט אנחנו חייבים לפתח תכנית הערכה שתאפשר בקרה על תהליכי הלמידה של כל תלמיד ותלמיד.
כמו כן, עלינו לקיים תהליך הערכה של ההוראה. הדרך הנכונה ביותר היא באמצעות הערכת עמיתים. ניתן לחשוב על שילוב של קבוצות הכוללות מחנך ומורה מרחב מהמרחבים השונים, שיהוו קבוצת הערכה עצמית. הדבר יאפשר לנו ללמוד אחד מן השני, ואף לעזור בהתמודדות מול הקשיים. שיטה זו תאפשר מעגלי התייחסות נוספים שיתמכו הן במורים והן בפרויקט.